“קרטו” = קרנית, “קונוס” = חרוט, וביחד קרטוקונוס היא מחלה שגורמת לקרנית העין לאבד את צורתה הטבעית ולקבל צורה של חרוט. עקב העיוות נפגעת הראייה. אבחון מקצועי הוא הבסיס לטיפול המתאים ביותר בכל מקרה ספציפי
מהם הסימפטומים של קרטוקונוס?
קרנית העין היא החלק הקדמי שלה וזה שמספק את מרבית העוצמה האופטית שלה. הקרנית (ביחד עם העדשה) אחראית על שבירת קרני האור ובהתאם יש לה חלק נכבד ביכולת המיקוד של העין האנושית. עוד כדאי לדעת על הקרנית כי אין בה כלי דם על-מנת לא לפגום בשקיפותה, קוטרה הוא כ-11 מ”מ ועובייה (במצב תקין) הוא כחצי מילימטר במרכזה ו-0.6-0.8 מ”מ בהיקף.
כשצורתה של הקרנית הופכת לחרוט, התוצאה היא ראייה לקויה. בפרט סובלים בעלי קרטוקונוס מהקשיים הבאים:
* קושי להבחין בעצמים רחוקים וקטנים.
* הופעה של מעין הילה מסביב לפרטים בוהקים ולמקורות אור.
* קושי להתבונן בתמונות שמתאפיינות בניגודיות גבוהה – עקב היווצרות תמונת צללים.
* קושי בקריאה.
* ראיית לילה פחות טובה.
* פגיעה ביכולת הנהיגה.
ברוב המקרים הקרטוקונוס פוגע בשתי העיניים, אם כי חומרת המצב בכל עין לא בהכרח זהה. כשבאחת העיניים רמת החומרה גבוהה בהשוואה לקרטוקונוס בעין השנייה, תיווצר גם פגיעה מסוימת בראייה התלת ממדית.
אבחון קרטוקונוס
מחלת הקרטוקונוס מופיעה בדרך כלל בגיל צעיר (בעשור השני לחיים) ועל-פי ההערכות אחד מכל אלף בני אדם בארץ סובל ממנה. הרפואה עדיין לא יודעת מדוע נוצר העיוות בקרנית העין, אם כי ככל הנראה ישנו יסוד גנטי לכך. בכל מקרה כאמור הבסיס לטיפול מיטבי הוא אבחון מקצועי, אצל אופטומטריסט/ית מוסמכ/ת.
הבדיקה הנדרשת היא מיפוי קרנית, והנתונים הרלוונטיים הם עובייה של הקרנית, מידת העקמומיות של החרוט ועוצמתה המקסימלית של העדשה. עוד חשוב להדגיש כי ישנם מקרים רבים שבהם המחלה מתפתחת מבלי שהאדם יהיה מודע לכך, ורק כשהיא מחמירה הוא מגיע לאבחון ולטיפול – כדי להקדים תרופה למכה מומלץ לכל מי שיש לו קרובי משפחה אשר סובלים מקרטוקונוס להגיע לאופטומטריסטים מנוסים לבדיקות תקופתיות.
איך מטפלים בקרטוקונוס?
משקפיים הם פתרון אפשרי לליקויי הראייה שיוצרת הקרטוקונוס אבל רק במקרים הקלים, כלומר כשמידת העיוות של קרנית העין נמוכה יחסית.
הפתרון האפקטיבי יותר הוא עדשות מגע. בפרט יותאמו לבעלי קרטוקונוס עדשות מגע כשמידת האסטיגמציה מחמירה (כלומר התמונה שהאדם רואה הופכת ליותר ויותר מעוותת). התאמה מלאה לאדם הספציפי הינה חובה, ועוד כדאי לדעת על פתרון זה שעדשות המגע מאפשרות לאור לעבור באופן חלק ויעיל הודות לכליאתן של דמעות במרווח שבין העדשות לבין הקרנית.
באחד מכל 4 מקרים, עם השנים המצב מחמיר ועל כן ייתכן שלא יהיה מנוס מהשתלת קרנית, הליך שמתבצע בניתוח. הניתוח הכרחי בעיקר במצבים שבהם הקרנית הקיימת הופכת לדקיקה במיוחד או למצולקת. ההליך הכירורגי מתבצע במספר שיטות אפשריות, לאחר מכן ישנה תקופת החלמה של כחודש עד חודש וחצי וגם לאחר מכן נדרשת התאזרות בסבלנות – רק לאחר כשנה רמת התפקוד של אותה קרנית שהושתלה בעינו של בעל הקרטוקונוס הופכת למיטבית. לאחר השתלת הקרנית עדיין ייתכן בחלק מהמקרים צורך בעדשות מגע – וכשזה המצב, התאמה מלאה של העדשות על בסיס ידע מקצועי רחב היקף הינה חובה, ועל כן יש להגיע אך ורק לאופטומטריסטים בעלי ניסיון ספציפי בהתאמת עדשות מגע לאחר השתלת קרנית.
לפרטים נוספים: