בכל שנה מאובחנות בארץ קרוב ל-5,000 נשים כחולות בסרטן השד. שכיחות סוג זה של סרטן הופכת גבוהה יותר ויותר, כשאם בעבר הסטטיסטיקה המקובלת הייתה אחת מתשע, כיום כבר מדובר על אחת משמונה ואפילו אחת מ-7. ככל שאנחנו מתבגרות, כך גדל הסיכון ללקות במחלה ממאירה וקטלנית זו – סרטן השד גורם לכ-1,000 מקרי מוות בשנה בישראל – וגם היסטוריה משפחתית וטיפולים הורמונליים נחשבים לגורמי סיכון. הבסיס לטיפול אפקטיבי בסרטן שד הוא אבחון מוקדם, כשלמעשה יש לכך חשיבות קריטית. הבדיקה הבסיסית שמתבצעת כשישנו חשד לסרטן בשד היא ממוגרפיה אבל בשנים האחרונות נכנס לתמונה במקרים מסוימים גם מכשיר ה-MRI, וכדאי גם לך לדעת כיצד מתבצע פענוח בדיקת MRI לאיתור המחלה הממאירה החמורה.
מתי תתבצע בדיקת MRI לאיתור סרטן שד?
היתרון העיקרי של בדיקות MRI על פני ממוגרפיה, שמבוססת על צילום רנטגן, הוא היעדר הקרינה המייננת שכידוע עלולה להיות מסוכנת (למרות שבשורה התחתונה, התועלת שבאמצעי הדימות פולטי הקרינה ובהם למשל מכשיר ה-CT עולה בהרבה על הסיכון הנמוך). יתרון נוסף הוא היכולת הגבוהה לזהות סרטן שד אצל נשים בעלות רקמת שד סמיכה במיוחד (לרוב הנשים הצעירות).
יחד עם זאת בדיקת MRI שד הינה יקרה מאוד, ועוד חיסרון בלתי מבוטל הוא רגישות היתר של מכשירי ה-MRI ביחס לגידולים ברקמות השדיים. אבחון מחלה שאינה קיימת הוא תמיד מקור לפגיעה של ממש באיכות החיים, הן בהיבט הפיזי (עקב הטיפולים שאינם באמת נדרשים) והן בהיבט הנפשי, וכשמדובר על אבחון סרטן שד שלא קיים בפועל הנזק חמור במיוחד (עקב חומרתה של המחלה וההשלכות של הטיפול בה) – ועל כן מבוצעות בדיקות MRI לגילוי מוקדם של סרטן שד רק במקרים ספציפיים.
בעיקר מומלץ לבצע MRI שד – בדיקה שנקראת גם MRM, ראשי תיבות של Magnetic Resonance Mammography – כבדיקה תקופתית אצל נשים שנמצאות בקבוצות סיכון: נשאיות של מוטציות בגנים מסוימים (BRCA ועוד), נשים שעברו בגיל צעיר הקרנות אל בית החזה (כטיפול בלימפומה על שם הודג’קין), נשים שיש להן קרובת משפחה (מדרגה ראשונה) שאובחנה כחולת סרטן מסוג זה, ובאופן כללי כל מי שהוגדרה כבעלת סיכון של 20% ומעלה ללקות במחלה.
עוד מקרים שבהם תתבצע בדיקת MRI של השדיים הם לקראת ניתוח כחלק מהתכנון המיטבי שלו, כשלאישה ישנם שתלים בחזה, לאבחון סוגים ספציפיים של סרטן שד שממוגרפיה לא מצליחה לזהות (ובפרט קרצינומה לובילרית – Lobular Carcinoma – שמתפתחת באונות צינורות החלב), וכאמור כשמדובר על אישה צעירה.
כיצד מתבצעת בדיקת MRI שד?
בדיקת MRI שד נמשכת כשעה. הפעולה אינה פולשנית, לא כרוכה בכאב ובמרבית המקרים ניתן לחזור לשגרה מלאה מיד כשהיא מסתיימת. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שתיתכן אי נוחות מסוימת עקב השהות הממושכת יחסית בתוך החלל הצר של מכשיר ה-MRI, ולנוכח העובדה שיש לשכב מבלי לזוז (תנועות הגוף פוגמות ברמת הדיוק ועלולות לחבל באבחון). במקרים של קושי ממשי להישאר בתוך חלל סגור לאורך זמן תישקל האופציה לעבור את הבדיקה תחת טשטוש או הרדמה. גורם אפשרי נוסף לאי נוחות הוא הרעש החזק למדי – ניתן לעמעם אותו באמצעות אוזניות או אטמי אוזניים.
בכל מקרה MRI שד מתבצעת בעזרת חומר ניגוד שתפקידו הוא להפוך את הממצאים שמספק המכשיר לברורים יותר וכחלק מהמאמץ להבטיח פענוח אופטימלי. חומר הניגוד מוזרק לווריד, נקלט בחזה ובאזורים שיש בהם כלי דם רבים והוא לא מוביל לתופעות לוואי אלא יוצא מהגוף באופן טבעי לאחר שמילא את תפקידו החשוב.
מדוע חשובה במיוחד איכות פענוח MRI שד?
סיבה אחת לחשיבותו הרבה של פענוח MRI איכותי במיוחד כשהמטרה היא בדיקת החשד לקיומו של סרטן בשד היא החובה להימנע מ”אבחון יתר”, כלומר המצב שבו מאובחן סרטן שכלל אינו קיים – ההשלכות של טעות שכזו הן כאמור חמורות מאוד, ונדרשת תשומת לב מרבית כדי למנוע את היווצרותה.
סיבה שניה היא שאם אכן ישנו גידול, חשוב לאבחן את הסוג שלו בדייקנות מלאה: ישנם גידולים שפירים ובפרט ציסטות ופיברואדנומות (פיברואדנומה הינה גידול שפיר שמקורו ברקמת חיבור בין תעלות חלב, לרוב הוא מופיע אצל נשים יחסית צעירות), ישנו סרטן שד שמוגדר כ”לא חודרני” (שלב מוקדם של המחלה) וישנם מצבים שבהם התאים הסרטניים הצליחו לחדור את דפנות צינוריות החלב או הבלוטות והגיעו לרקמות השד. במצבים אלה הסוג הנפוץ ביותר הוא קרצינומה דקטלית, ועוד סוג של סרטן שד חודרני הוא קרצינומה לובולארית.
הטיפול מותאם כמובן לסוג הגידול. כשישנו ספק, ולו קל שבקלים, לגבי מהימנות האבחון, מומלץ לפנות לחוות דעת שנייה של נוירו-רדיולוגית בכירה שאמונה על פענוח תוצאות MRI, ובפרט MRI שד.
לפרטים נוספים: