רובנו אולי לא מכירים את המונח "קרטוקונוס", אבל עבור 1 מכל 50 בני אדם מדובר בחלק מהותי מהחיים ולמעשה בפגיעה של ממש בחלק מיכולות הראייה. בעמוד זה תמצאו תשובות מפורטות לשאלות כמו מהם הגורמים למחלת העיניים היותר נפוצה מכפי שנהוג לחשוב, כיצד מאבחנים אותה, מהן הדרכים האפשריות לטיפול בה ועל מה חשוב להקפיד כשבוחרים אופטומטריסט במקרים של קרטוקונוס.
מהם הגורמים לקרטוקונוס?
קרטוקונוס היא מחלת עיניים שנגרמת עקב עיוות של הקרנית. צורתה הרגילה של הקרנית היא כיפה, אבל המחלה הופכת אותה לחרוט – וזהו גם מקור השם קרטוקונוס, כש"קרטו" היא קרנית ו"קונוס" הוא כמובן חרוט.
כשבוחנים את הסיבות לעיוות צורת הקרנית, הרפואה עדיין לא יודעת לספק תשובות מלאות. קרוב לוודאי שישנו מרכיב גנטי, וגם דלקות עיניים כרוניות עלולות לגרום לקרטוקונוס. מבחינת גילאים, בדרך כלל המחלה מתחילה להתפתח בגיל צעיר יחסית (החל מגיל 15-16 ועד 30-35). הסימפטומים העיקריים הם קושי הולך וגובר להבחין בפרטים קטנים ובפרט אם הם רחוקים, קושי הולך וגובר להביט בתמונות בעלות ניגודיות גבוהה (בגלל שנוצרת מעין תמונת צללים), הופעת הילה סביב פריטים בוהקים וסביב מקורות האור השונים, קושי הולך וגובר בקריאה, ירידה ברמת ראיית הלילה וירידה גם ביכולות הנהיגה. במקרים מסוימים ישנה ירידה גם בראייה התלת ממדית, ובפרט כך הדבר אם מידת החומרה של המחלה אינה זהה בשתי העיניים.
איך מאבחנים את המחלה?
קרטוקונוס היא כאמור מחלת עיניים נפוצה יותר מכפי שנהוג לחשוב – כ-2% מהאוכלוסייה סובל מעיוות ברמה כזו או אחרת של הקרנית. יחד עם זאת במקרים רבים בשלבים ראשונים של המחלה, הלוקים בה כלל לא מודעים לכך ועל כן גם לא מטפלים בה והמצב מחמיר.
אבחון קרטוקונוס מבוסס על בדיקה ייעודית שנקראת מיפוי קרנית. הפרמטרים שנבחנים הם עובי הקרנית, מידת החרוטיות שלה ועוצמת העדשה המרבית. הבדיקה מבוצעת על-ידי אופטומטריסט/ית מוסמכ/ת. בחלק האחרון של עמוד זה תמצאו המלצות לבחירת אנשי המקצוע החשובים האלה.
דרכי טיפול בקרטוקונוס
כשהקרטוקונוס מאובחן כקל יחסית הטיפול הבסיסי כולל משקפיים או עדשות מגע – עדשות ייעודיות למניעת החמרת מידת העיוות של הקרנית, כלומר עדשות קשות נושמות או משולבות. במקרים חמורים יותר ייתכן צורך בניתוח להשתלת קרנית, כשגם לאחריו במקרים רבים נמשך השימוש בעדשות, וכמובן שהן חייבות להתאים ספציפית למטופל/ת ולקרניות המושתלות.
בנוסף ישנם טיפולים חדשניים שמטרתם האטת קצב ההתפתחות של המחלה. בפרט כדאי להכיר את האופציה של קרוסלינקינג – טיפול שמחזק את הקשרים בין החלבונים בשלד של הקרנית. כדי שטיפול זה, שמבוסס על B2 (ריבופלבין) ועל אור אולטרה סגול, יהיה אפקטיבי חשוב לאבחן מוקדם ככל האפשר את הקרטוקונוס.
איך לבחור נכון אופטומטריסט/ית?
באופן עקרוני על-מנת לאבחן מחלת עיניים יש להגיע לרופא/ת עיניים או לאופטומטריסט/ית. במקרה של קרטוקונוס האבחון מבוצע כאמור על-ידי אופטומטריסטים. גם לצורך הטיפול הבסיסי במחלה ובפרט בשלביה הראשונים חשוב לבחור נכון אופטומטריסט/ית – כך שעדשות המגע שתרכיבו יעשו את העבודה ויעצרו את התפתחות הקרטוקונוס.
המפתח העיקרי לבחירה מושכלת של אופטומטריסטים הוא ניסיון. רק מי שצברו ניסיון נרחב באבחון קרטוקונוס ובהתאמת עדשות מגע לחולים במחלת העיניים הזו יכולים להבטיח לכם ראייה מיטבית ועל כן חשוב לוודא את היקף הניסיון.
לפרטים נוספים: